יום חמישי בערב, אני בבית, לא רגוע, הרבה זמן לא טיילתי (סגר וכאלה), שולח הודעה לחברים “מי ספונטני ובא לטייל מחר?” 2 דקות לאחר מכן הטלפון שלי משמיע צליל הודעה- “על מה חשבת?” שואל אותי אחד החברים. “נחל כזיב” אני עונה ונותן עוד קצת פרטים. “אני בפנים” הוא כותב לי. קבענו שאני אוסף אותו בבוקר, הלכתי לישון עם דופק גבוה מהתרגשות. פעם אחרונה שהייתי בנחל כזיב הייתה בשנת 2008, לפני 12 שנים, ככה שמבחינתי זה כמעט כמו להיות בו בפעם הראשונה. בשעה 6:00 בבוקר אני מתעורר, מציץ בטלפון ורואה הודעה מחבר נוסף “בוא לאסוף אותי בשעה 6:30” הוא כותב לי. ככה מצאנו את עצמנו 3 חברים ביום שישי בבוקר בדרך לצפון הרחוק. בדרך, עצרנו לקפה זריז בבת שלמה. הגענו לתחילת המסלול בשעה 8:30, (מחנים את הרכב בצידי הדרך) עוד 2 דקות של התארגנות והתחלנו בירידה לכיוון ערוץ הנחל.
מכיוון שאין מקום נוח לארוחת הבוקר בתחילת המסלול, אני ממליץ לאכול למטה בערוץ הנחל, יש הרבה מקומות לעצור על שפת הנחל להפסקה. כדי להגיע לתחילת המסלול יש לרשום בווייז מבצר מונפורט- ניווט בווייז. נחל כזיב, הוא נחל איתן שזורם כל השנה בגליל המערבי, יש בו הרבה מים, ביחוד בשנים גשומות. המסלול שאנחנו עשינו הוא מעגלי שמתחיל ומסתיים ליד מצפה הילה, אבל יש עוד כמה אפשרויות לטייל אותו. תחילת המסלול בשביל עפר רחב מסומן אדום במגמת ירידה. לאחר כ- 700 מ’ השביל הופך להיות צר יותר ומאתגר יותר ומאלץ אותנו לרדת בזהירות. לאחר כ- 800 מ’ נוספים מגיעים למבצר מונפורט. אני ממליץ להתעכב ולהתרשם מהמבנה העתיק והמרשים.
כקילומטר נוסף במורד הדרך, הגענו לערוץ הנחל. הירידה עד לערוץ הנחל ברובה חשופה לשמש. בערוץ הנחל יש הצטלבות שבילים עם סימון שבילים ירוק, פנינו ימינה לירוק (השביל מגיע מעין חרדלית, על הטיול בעין חרדלית תוכלו לקרוא כאן). המשך הדרך על הסימון הירוק, הולכים לצד הנחל ובתוך הנחל, רוב הדרך בצל, עצרנו להתרעננות בבריכות הרבות לאורך הדרך ונהנינו מהמים הצוננים. לאחר כ 2.5 ק”מ מהפיצול אדום-ירוק, יש פיצול שבילים שחור שמכוון למצפה הילה. אנחנו המשכנו עם הנחל עוד כ- 400 מ’ עד לעין טמיר ולניקבה הנסתרת (תביאו אתכם פנסים).תבואו עם נעליים נוחות להליכה במים, אני הייתי עם סנדלי שורש.
לאחר מכן חזרנו על עקבותינו לפיצול השבילים השחור ועלינו איתו למצפה הילה וחזרה לרכב. העלייה לא קלה אבל רובה המוחלט בצל והגוף קר מהמים, ככה שהעלייה הייתה “סבירה”.
טיפ-תעלו את העלייה בצעדים קטנים, ככה הדופק לא יעלה גבוה מדי ותרגישו שהעלייה לא כל כך קשה.
אורך המסלול כ- 9 ק”מ, אנחנו סיימנו אותו ב 6 שעות (זה כלל הרבה עצירות, ארוחת בוקר ורביצה במים הנעימים).
לסיכום אין על טיולים ספונטניים. בעיניי זהו אחד ממסלולי המים השווים ביותר בארץ, ממש פיסת גן עדן.
לעוד טיולי מים לחצו כאן