יצאנו ליומיים נוספים על שביל ישראל ואת היום הזה טיילנו מאלון הגליל אל הישוב נופית. מדובר ב 13 ק”מ של הליכה עם סטייה קלה מהשביל בגלל ענייני לוגיסטיקה.
קצת לוגיסטיקה לפני שצועדים
קבענו מראש עם נהג מונית שיקפיץ אותנו מסוף המסלול לתחילת המסלול. הגענו עם הרכב שלנו לישוב נופית והשארנו אותו בסוף המסלול שלנו, לקחנו את התיקים ונסענו עם הנהג שלקח אותנו לאלון הגליל לתחילת המסלול. סטינו מהשביל כדי שיהיה לנו נוח מבחינת הרכב. הישוב נופית מרוחק כמה מאות מטרים מהשביל.
תיאור המסלול
את המסלול התחלנו בסמוך ליקב יפתחאל (בנקודה זו סיימנו בפעם הקודמת). הלכנו על כביש סלול כ- 800 מ’ שלאחריהם השביל פונה ימינה ונכנסנו לתוך יער קרית אתא. הלכנו כ- 3.5 ק”מ בתוך היער ומחוצה לו- זה אחד המקומות היפים שטיילתי בהם. ישנה גם דרך נוף שעוברת ביער, ככה שאם לא בא לכם ללכת ברגל, אבל כן להינות מהנוף, אז זו בהחלט אפשרות טובה. לאחר 3.5 ק”מ הגענו לכפר כעבייה.
כעבייה
כעביה טבאש חג’אג’רה הוא ישוב בדואי שמחולק לארבע שכונות- כעביה צפון ,כעביה דרום, חג’אג’רה וטבאש. במועצה המקומית כעביה מתגוררת אוכלוסייה ערבית בדואית הכוללת בתוכה שלושה שבטים עיקריים: כעביה, טבאש וחג’אג’רה. באמצע הישוב עובר נחל ציפורי.
נכנסנו לכפר והלכנו ברחובותיו, בשלב מסוים השביל יוצא מהכפר ומתחיל להקיף אותו. ההליכה הייתה די מאתגרת בשלב זה- 500 מ’ בשביל צר על צלע ההר. לאחר מכן השביל חזר לכפר לעוד כמה מאות מטרים ושוב יצא מהכפר. לאורך הדרך ליווה אותנו הנוף היפה של נחל ציפורי שזורם למטה בעמק. נחל ציפורי זורם מהרי נצרת ונשפך אל נחל הקישון. את הנחל מזינים פרט למימי הגשמים גם עינות ציפורי ועין יבקע ממנו והלאה הנחל הוא נחל איתן. המשכנו ללכת בשביל רחב ונוח ולאחר כ- 6.5 ק”מ מתחילת היום הגענו לעין יבקע.
עין יבקע
עין יבקע מוכר גם כמעיין הסוסים, הוא אחד מבין שלושת המעיינות שמזינים את נחל ציפורי הארוך. המעיין נובע אל תוך בריכת מים גדולה ורדודה בחלקה, והוא מבין המעיינות היפים והמיוחדים שמזינים את הנחל. הבריכה אליה מוזרמים המים, בנויה חלקה מחומה, שהיא חלק משרידי עתיקות מהתקופה הרומית. הביקור במעיין הסוסים הוא אטרקטיבי בעיקר בתקופת הקיץ. זו פינת טבע יפהפייה ששווה להכיר ולבקר בה בכל עונות השנה. קחו בחשבון כי בסופי שבוע המקום מבוקש ולא תהיו כאן לבד. דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא היעדר צל במקום.
אנחנו עשינו כאן הפסקה, אכלנו את ארוחת הבוקר, הכנו קפה וכמובן טבלנו במים הצוננים והצלולים של המעיין, אי אפשר להגיע למקור מים ולא לתת איזו טבילה מרעננת.
אחרי ההפסקה המרעננת המשכנו ללכת לאורך נחל ציפורי בטיילת נגישה שהכשירו כאן הרשויות. אורך הטיילת מעין יבקע עד לנקודה שבה השביל הופך לדרך עפר הוא קצת יותר מקילומטר. המשכנו בדרך ולאחר קילומטר נוסף הגענו לטחנת הנזירים.
טחנת הנזירים
טחנת הנזירים היא טחנת קמח מרשימה. שמה של הטחנה מגיע מהנזירים בני המסדר הכרמליתי, שרכשו את אדמות האזור באמצע המאה ה-19. הנזירים, שהשתמשו בתשתית ישנה של טחנת קמח, שיקמו את האמה המובילה את המים מעין יבקע והקימו כמה חדרי טחינה, אותם השכירו למרבה במחיר. לצערם, עם פתיחת טחנות קמח המבוססות על המנוע החשמלי (בשפרעם ובשאר ישובי הסביבה), הפסיקה הטחנה לשמש את חקלאי האזור. בשנת 1954 היא שופצה, ועברה לשמש כדיר חזירים. בשנים האחרונות הוחכרה האדמה ובה הטחנה ליזמים פרטיים, והיום היא משמשת כחווה לגידולים אורגניים וכחאן לאירוח קבוצות.
בצמוד לטחנת הנזירים יש שטחי מדשאות רבים וראינו הרבה משפחות שישבו ונהנו מהשמש, עשו פיקניק ונהנו מיום בטבע.
המשכנו ללכת מטחנת הנזירים וגם כאן השביל הוא נגיש וממשיך לאורך הנחל. ליד הכפר ראס עלי פנינו שמאלה עם סימון שביל ישראל. הלכנו קטע קצר על המדרכה ושוב פנינו שמאלה עם הסימון לתוך השטח. הלכנו כ- 2.5 ק”מ בשביל רחב ונוח בעליה מתונה עד לנקודה בה סימון שביל ישראל פונה ימינה. אנחנו פנינו שמאלה לכיוון הישוב נופית אל הרכב שלנו. עלינו 800 מ’ נוספים עד שהגענו לרכב שהחנינו בבוקר ברחוב עצמון בנופית.
אז מה היה לנו?
תענוג של מקטע…13 ק”מ (כולל הסטייה הקטנה מהשביל) של גבעות עשירות בצמחיה, נופים מדהימים, נחל זורם, מעיין מרענן וטחנת קמח היסטורית, תענוג כבר אמרתי?
לטעימה קטנה מהמסלול היכנסו לסרטון שהכנתי עבורכם–
אם הגעתם עד לכאן כנראה שאתם אוהבים לטייל ולגלות מקומות חדשים. לעוד המלצות תעקבו אחרי באינסטגרם ובפייסבוק והירשמו גם כמנויים לערוץ היוטיוב שלי.
לעוד מסלולי שביל ישראל לחצו כאן