איזה כיף לטייל. בכל הזדמנות שמתאפשר אני בחוץ, בטבע באוויר הפתוח. ואיזה כיף שיש פרטנרים לטיול, למרות שלפעמים אני אוהב לטייל לבד. אז מזג האוויר בשבת היה מתאים לטיולים ואנחנו שוב על השביל, שוב על הכרמל המדהים. הפעם יצאנו לקטע האחרון של הכרמל – מהר חורשן, דרך גני הברון וחוטם הכרמל, ועד לכפר ג’יסר א- זרקא שלחוף הים התיכון, סה”כ כ- 17 ק”מ של צעידה. השארנו רכב אחד בכפר הדייגים של ג’יסר ונסענו ברכב השני אל תחילת המסלול.
תיאור המסלול
מהרכב הלכנו כמה דקות לצד כביש הגישה, המוביל לכפר הנוער “מאיר שפיה”, ועד לצומת שפיה. חצינו את הכביש, פנינו שמאלה והלכנו על סימון השביל במקביל לכביש 67. אחרי כחצי ק”מ של הליכה הגענו לנקודה שבה צריך לחצות את נחל דליה (oops ראשון…). הנחל זרם, לא ידענו מה עומק המים או מה יש בקרקעית ולא היו לנו סנדלים בתיק, בקיצור לא היינו ערוכים לסיטואציה… אז אם אתם עושים את המקטע הזה בימים של אחרי גשם תגיעו מוכנים לחציית הנחל. חזרנו חזרה לכביש 67 והלכנו בשולי הכביש הרחבים עד למזלג, חצינו את הכביש בזהירות, ירדנו בירידה תלולה והתחברנו חזרה לשביל.
השביל בקטע זה רחב ובמגמת עלייה לכיוון הר חורשן. הקפנו את זיכרון יעקב ממזרח. באוויר היה ריח של פריחה חורפית, האדמה מנוקדת בשלל צבעים וקו האופק נקי וברור. לאחר כ- 2 ק”מ של עלייה הגענו לפסגה. טיפ ממני- עליות עולים בצעדים קטנים, ככה הדופק לא קופץ לשמים והעליה עוברת בסבבה.
נשמנו אוויר פסגות והתחלנו לרדת בשביל רחב. עברנו ליד מחצבה עתיקה, שם פגשנו כמה חבר’ה שעשו סנפלינג על קירות המחצבה. קצת אחרי המחצבה השביל היה כל כך בוצי שהיה בלתי אפשרי ללכת באמצע. מצאנו את עצמנו מנסים בכל דרך לא ליפול לבוץ – דילגנו על אבנים גדולות, נצמדנו לגדר וטיפסנו עליה.. בקיצר היה מאתגר ומצחיק.
בהמשך כבר לא היה כל כך בוצי אבל חיכו לנו אתגרים אחרים. זהו אזור חקלאי עם שבילים נוחים ופגשנו רוכבי אופניים שהיו מבסוטים עלינו ואנחנו היינו מבסוטים עליהם.
השביל ממשיך על כביש 654 לאורך של כ- 400 מטרים. הלכנו אותם בזהירות ופנינו שמאלה להמשך השביל בשדות. 700 מטרים נוספים של הליכה והגענו לחציית כביש נוספת, הפעם כביש 652. חצינו אותו בזהירות. מיד לאחר החצייה יש מסעדה שהייתה סגורה. בחוץ יש שולחנות ועליהם עשינו שם את הפסקת הבוקר שלנו (כמובן שהשארנו נקי אחרינו). כל אחד הוציא מה שהביא, פתחתי את הפק”ל ועשיתי לנו קפה. עד כאן הלכנו 8 ק”מ. זו נקודה טובה לסיום למי שלא רוצה ללכת יותר. בהמשך יהיו עוד נקודות סיום כאלה למי שלא רוצה ללכת עד ג’יסר.
גני רמת הנדיב
אחרי ההפסקה המשכנו ללכת עם הסימון וכמעט מיד מגיעים לאזור רמת הנדיב, עוברים ליד מעיינות ועתיקות מתקופות קדומות. בהמשך השביל עובר בסמוך לגני רמת הנדיב – פארק טבע רחב ידיים, שהוקם סביב חלקת הקבר של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד. הגנים יפים ומטופחים ולמי שיש זמן מומלץ לערוך סיור בגנים. במקום יש שולחנות פיקניק וקיוסק. זהו מקום טוב להפסקה ונקודה נוספת שבה אפשר לסיים את הטיול, 10 ק”מ מההתחלה.
ממשיכים ללכת
המשכנו ללכת בשבילים היפים של רמת הנדיב, כשהנוף המטורף של השדות החקלאיים והים מתחתינו ומרחוק רואים את ג’יסר – לשם מועדות פנינו. אחרי כ- 1.5 ק”מ הגענו לחוטם הכרמל. זהו האזור הדרום-מערבי של הכרמל. מנקודה זו מתחילה ירידה תלולה מהכרמל לעבר מישור החוף (אשכרה הגענו כבר עד למישור החוף מתחילת השביל…) בהמשך הירידה הגענו ל”מצפה מורן” – אתר לזכרו של סרן מורן ורדי ז”ל, לוחם שייטת 13 ובן המושבה בנימינה, הסמוכה, שנהרג בקרב מחבלים בשכם בשנת 2004.
השביל ממשיך בסמוך למחצבת בנימינה העתיקה ופונה מערבה. בנקודה זו ישנו מעבר מתחת לגשר הרכבת. המעבר היה מלא במים, נחל התנינים זרם במקביל ואנחנו, כאמור לא היינו מוכנים למעברי מים (oops שני). מכיוון שהיה יום שבת וידענו שאין תנועת רכבות, עלינו על פסי הרכבת ומצאנו פרצה בגדר ללא צורך להיכנס למים. המשכנו ללכת על השביל עוד כ- 1 ק”מ עד שהגענו למעבר תת קרקעי מתחת לכביש 4. הפעם לא היו מים במעבר, אבל המעבר ממש נמוך, אז חייבים להתכופף.
הלכנו כמה דקות נוספות והגענו למושב בית חנניה. בכניסה למושב יש מדשאה גדולה ומוצלת. היינו בסדר עם הזמנים אז החלטנו לעשות הפסקה נוספת. זו נקודה יציאה נוספת למי שרוצה לסיים אחרי 14 ק”מ.
אחרי ההפסקה המשכנו מערבה כשהשביל הוא במקביל לאמת מים עתיקה מהתקופה הרומית. אמת מים זו הייתה חלק ממערך של אמות שהובילו מים לקיסריה. אחרי כחצי ק”מ הגענו למכשול נוסף והפעם נחל עדה הזורם… (oops שלישי) אמנם הנחל זורם אבל המים היו רדודים. חלצנו נעליים, הפשלנו מכנסיים וחצינו יחפים את הנחל.
המשכנו ללכת בשדות עוד כקילומטר אחד עד למעבר מתחת לכביש 2 ולכניסה לג’יסר א-זרקא. הלכנו ברחובות הכפר ועל גדת נחל תנינים עוד כ- 1.5 ק”מ עד לכפר הדייגים הסמוך לשפך נחל תנינים. זהו כפר הדייגים היחידי בארץ. במפרץ עוגנות סירות דייגים צבעוניות ובחוף ישנן מספר מסעדות דגים. אחלה מקום לסיום היום.
אז מה היה לנו?
מסלול של 17 ק”מ, מאתגר ומגוון שהפתיע אותנו. נופים של ירוק, נחלים זורמים, עתיקות, כפר דייגים ציורי וחוף ים. כמו שציינתי אפשר לקצר אותו ל 8, 10 או 14 ק”מ.
מה באיזור?
- גני הנדיב
- שמורת טבע נחל תנינים
- כפר הדייגים בג’יסר א-זרקא
אם הגעתם עד לכאן כנראה שאתם אוהבים לטייל ולגלות מקומות חדשים, אז תעקבו אחרי באינסטגרם ובפייסבוק והירשמו גם כמנויים לערוץ היוטיוב שלי.
לעוד מסלולי שביל ישראל לחצו כאן