הכרמל גדול ואפשרויות הטיול בו הן רבות ומגוונות. הפעם נטייל ביער עופר שנמצא במורדות הדרומיים של הכרמל, לא רחוק מזיכרון יעקב. זהו סיפור דרך שחיברתי מכמה מסלולים הקיימים באזור גם כדי להפוך אותו למעגלי וגם כדי שיתאים למשפחות, לכן יש לשים לב היטב לתיאור המסלול, לסימוני השביל בשטח ובנוסף, אני ממליץ להיעזר במפה המצורפת בסוף הפוסט.
אז מה לפנינו?
מסלול מעגלי באורך של פחות מ- 4.5 ק”מ, מתאים למשפחות עם ילדים מגיל 6 ומעלה שאוהבים ללכת (ראינו משפחות עם ילדים קטנים יותר). הרבה נקודות חן לאורך הדרך ופריחת חורף משגעת. אז בואו נתחיל.
תיאור המסלול
תחילת המסלול ב”מצפור סיגי” (ווייז מכיר אותו). זהו חניון מסודר עם שולחנות קק”ל ואפשרות להדליק אש.
אחרי שאכלנו ארוחת בוקר יצאנו לדרך. תחילת המסלול על סימון שביל ישראל, שעובר בקצה המזרחי של החניון, מקיף אותו מצפון וממשיך מערבה. הלכנו עם סימון שביל ישראל בדרך נוחה בתוך חורש אופייני לכרמל בעל פריחה עונתית מכל עבר. אחרי כמה מאות מטרים של הליכה ראינו מגדל תצפית גבוה – הוא כיוון ההליכה שלנו, לשם צריכים להגיע. המגדל משמש את יערני קק”ל בזיהוי ובאיתור שריפות.
לאחר כ-1.5 ק”מ של הליכה הגענו למגדל התצפית (נק’ ציון מס’ 1). בנקודה זו יש שולחנות קק”ל ותצפית יפה לעבר הים (שער המגדל נעול, אין אפשרות לעלות למעלה). עשינו הפסקה קלה, צילמתי כמה שוטים עם הרחפן והמשכנו ללכת (דרך אגב, אפשר להתחיל מכאן את המסלול. מתחת למגדל יש שולחנות וחניית רכבים מסודרת). מזכיר לכם שאנחנו עדיין על שביל ישראל.
מיד בהמשך ישנה ירידה קצרה אך תלולה ולאחריה מגיעים לדרך עפר רחבה. בנקודה זו פונים ימינה לדרך העפר (מסומנת בסימון ירוק) ומאה מ’ לאחר מכן ישנה ירידה שמאלה לסימון שביל ישראל (שימו לב, אפשר בקלות לפספס את הפניה). המשכנו ללכת בתוך היער הצפוף (סימון שביל ישראל וסימון ירוק לסירוגין) כ- 200 מ’ נוספים עד למפגש עם סימון שבילים שחור. פנינו שמאלה עם הסימון של שביל ישראל והסימון הירוק. ירדנו עם הדרך היפה בידיעה שאת מה שיורדים צריך לעלות…
לאחר כ- 300 מ’ נוספים של הליכה, כאשר נוף הים והחממות של מושב צרופה נמצאים משמאלנו, הגענו למבנה ערבי עתיק, (נק’ ציון מס’ 2..). זהו אתר מוסלמי מקודש לזכרו של שייח’ עמיר.
המשכנו בדרך היורדת לעבר השלוחה, ירדנו בזהירות ובצעדים קטנים ולאחר מס’ דקות הגענו לדרך עפר רחבה. חצינו מעבר בקר כשממול ישנה מערה גדולה (נק’ ציון מס’ 3). שווה עצירה וכניסה לתוך המערה.
עד כאן ירדנו ועכשיו צריך לעלות חזרה, אבל אל דאגה לא מדובר בעליה בלתי אפשרית (תשאלו את סיגי אשתי, שהיא ועליות זה לא סיפור אהבה…). השביל חוצה את דרך העפר וממשיך בטיפוס מימין למערה. לאחר כ- 150 מ’ הגענו לשרידי בית בד עתיק (נק’ ציון מס’ 4).
לאחר 150 מ’ נוספים של הליכה הגענו לפיצול שבילים עם סימון שחור (שימו לב, הסימון לא כל כך בולט). בנקודה זו נפרדנו משביל ישראל ופנינו ימינה עם הסימון השחור (כיוון כללי מזרחה). מנקודה זו הלכנו עוד כ- 1 ק”מ במגמת עליה עד למפגש עם סימון שבילים אדום שבו פנינו ימינה אל האדום. לפני הפיצול עם הסימון האדום, ישנה אנדרטה לזכרו של רוכב אופניים שנפטר כאן (נק’ ציון מס’ 5).
הלכנו עם הסימון האדום בשביל צר בין עצים ושיחים כ- 500 מ’ נוספים עד שהגענו לנקודה בה התחלנו את הטיול.
אז מה היה לנו?
מסלול מעגלי, לא ארוך, מתאים למשפחות, נוף מגוון בתוך חורש ים תיכוני בשבילים מוצלים וחשופים לשמש, קצת עליות וקצת ירידות. חניונים מסודרים לפיקניק, נוף יפה, פריחה עונתית…בקיצור הכל מהכל.
אל תיבהלו מהתיאור המפורט, הוא נדרש כדי שחוויית הטיול שלכם תהיה מושלמת.
מה באזור?
ביקור בכפר האמנים עין הוד
סיור ביקב “אמפורה” בכרם מהר”ל
כנאפה/חומוס/על האש בכפר פורדיס
המדרחוב בזיכרון יעקב
לעוד טיולי משפחות לחצו כאן