שבת של אמצע נובמבר, החזאים הבטיחו שבת נוחה לטיולים, אבל הזהירו שבמוצ”ש החורף חוזר. אז החלטנו שלא מפספסים את ההזדמנות ומסתבר שאנחנו לא היחידים שחשבו ככה, המסלול היה מלא במטיילים כמונו שיצאו ליהנות מהשמש החורפית המלטפת.
הכיוון הוא אזור הרי ירושלים, לא רחוק מהבית, מסלול קצר יחסית, ככה שנספיק בצהריים להיות בבית, כדי שאשתי תספיק לבדוק מבחנים של התלמידים (אבל מסתבר שהמנדלה שהיא מציירת חזקה מכל מבחן…)
המסלול מעגלי, באורך של כ 3.5 ק”מ שמתאים לכל המשפחה.
הגענו (3 זוגות חברים) לחניון לילה נס הרים בסביבות השעה 10:00, אכלנו ארוחת בוקר, שתינו קפה, פטפטנו קצת ובשעה 10:45 התחלנו לצעוד.
תיאור המסלול
המסלול יוצא מחניון לילה נס הרים (החניון ממש מסודר-יש שולחנות קק”ל, ברזי מים, מתקנים לאיסוף פחמים, פחי אשפה ומגרש משחקים לילדים ונחמד לבוא לפה גם בלי קשר למסלול). תחילת ההליכה במגמת ירידה בשביל עפר נוח מסומן אדום. לאחר כ- 500 מ’ פוגשים סימון שבילים שחור (זה השביל שנחזור בו), אנחנו המשכנו ישר עם האדום. (מי שרוצה להגיע רק למערות, עולה בשביל השחור). לאחר כקילומטר נוספים מגיעים לעין חוד-זהו מעיין שנובע מתוך מבנה אבן קטן ומימיו זורמים לתוך שוקת קטנה. במקום יש טראסות ועצים גדולים ומרשימים, מקום מצוין להפסקה קצרה ולאגירת כוחות לפני העלייה לח’ירבת בית עיטאב.
העלייה תלולה אבל קצרה והנוף הנגלה מלמעלה שווה את המאמץ (זה באמת “בקטנה”, אל תיבהלו), החורבה היא מה שנותר מהכפר הערבי בית עיטאב שננטש במלחמת העצמאות עם הגעת כוחות צה”ל לאזור. במקום ישנו מבצר צלבני מהמאה ה- 12. אפשר לטייל בין החדרים, לטפס על החומות, ליהנות מהפריחה, לספוג אויר פסגות ולהתענג על הנוף שנשקף לנגד עיננו.
אחרי שהתפעלנו מהנוף והצטלמנו קצת, התחלנו לרדת בשביל האדום שעלינו בו עד לפיצול עם שביל שחור. סטינו שמאלה בשביל לא מסומן והלכנו בו כ- 50 מ’ עד למערת קולמבריום (הכניסה למערה אסורה, סכנת התמוטטות, אבל אפשר להציץ פנימה מבחוץ).יש מס’ מערות קולמבריום באיזור שפלת יהודה (ח’ירבת מדרס ובית גוברין המפורסמות ביניהן). במערות יש מעין גומחות שחצובות בסלע, שגידלו בהם יונים, סוג של שובך. גידול היונים היה ככל הנראה לטובת העולים לרגל לירושלים לצורך הנחת מנחה בבית המקדש.
מהמערה חזרנו לפיצול שבילים אדום-שחור והתחלנו ללכת על השחור. שביל צר וסלעי, אבל נוח להליכה, בצידי הדרך ראינו פריחה של סתוונית וצמחיה שאופיינית לאזור. בחודשים ינואר-פברואר נפגוש פה רקפות ונרקיסים.
המשכנו על השחור ואחרי כקילומטר הגענו לסדרת מערות קראסטיות. מערה קרסטית היא מערת נטיפים שנוצרת מהמסה של אבן הגיר עקב חדירת מי גשמים. המקום הוא כמו גן שעשועים אחד גדול לילדים- יש כאן מספר מערות שמחוברות ביניהן והילדים “עפים” על המקום.
המשכנו עם השביל השחור עד למפגש עם השביל האדום שאיתו הגענו. פנינו ימינה ו- 500 מ’ נוספים ואנחנו באוטו. שלפנו את פק”ל הקפה מהבגאז’, מצאנו שולחן והתפנקנו לנו על תה צמחים ועוגת שוקולד שמרים.
סה”כ לקח לנו 3.5 שעות, הלכנו באיזי, עשינו הרבה הפסקות, נהנינו מכל רגע והספקנו להיות בבית בצהריים כמו שתכננו.
לעוד טיולי משפחות לחצו כאן
לטעימה קטנה מהמסלול היכנסו לסרטון שהכנתי עבורכם–
מה באיזור?
- פרט לחניון לילה נס הרים, שהוא גדול ומסודר, יש לאורך הכביש שעולה מבית שמש הרבה נקודות לעצירה עם שולחנות קק”ל ותצפיות נוף.
- מערת הנטיפים נמצאת כמה דקות נסיעה משם.
- בהמשך הדרך מהחניון, כ- 2 דקות נסיעה ישנו בית קפה ועמדת מידע למטיילים “בר בהר”
- מסלולי טיול נוספים באזור- נחל קטלב, נחל דולב, שביל הקיסר, מערת התאומים ועוד…
אלוף! כיף לקרוא