קטע נוסף משביל ישראל והפעם מקיבוץ יגור עד חניון רקית. השארנו את הרכב שלנו בחניון רקית (סוף המסלול) ונסענו עם נהג מונית שתיאמנו מראש לקיבוץ יגור (תחילת המסלול).
בחניון רקית הנמצא קרוב למלון “יערות הכרמל”, ישנם שולחנות, שירותים, ישנה אפשרות להדליק אש ולהקים אוהלים.
תיאור המסלול
תחילת המסלול בחניון מטיילים עם שולחנות אבן. עברנו דרך מעבר צר והתחלנו לטפס על ההר. העלייה במעלה ההר היא דרך שביל צר ומתפתל בין עצי החורש, בצל כמעט מוחלט ועל שביל “מרוצף” בעלים שמסתירים את האדמה, פסיפס של עלים. באופן מפתיע העלייה פחות קשה להליכה מהצפוי (החלק הקשה יותר הגיע אח”כ…) הודות להתפתלות השביל שגרמה לעליה להיות מתונה באופן יחסי. הלכנו יחד חלק מהדרך עם עוד קבוצות מטיילים שבאו ליהנות כמונו ממה שיש לשביל להציע.
לאחר כ- 4 ק”מ חצינו את “דרך נוף הכרמל” ומיד אחריה ישנו חניון מטיילים עם ספריית השביל. בנקודה זו ניתן לעשות הפסקה, אך אנחנו בחרנו להמשיך בדרך ולנצל את מזג האוויר הנוח ואת ההפסקה עשינו מאוחר יותר. לאחר קצת יותר מקילומטר הגענו למצפור “דוד איזן”- זהו אתר הנצחה ל-11 לוחמים שנפלו במלחמת ההתשה בתעלת סואץ בשנים 1967-1970.
המשך השביל בדרך עפר רחבה ולאחר פחות מקילומטר הגענו לפאתי הכפר עוספיא. קטע השביל הזה שבין יגור לעוספיא נקרא “שביל המעפילים”, מכיוון שזהו אותו התוואי בו ירדו מהר הכרמל המעפילים שברחו ממחנה המעצר בעתלית לקיבוץ יגור ב-1945. הלכנו ברחובות הכפר, בין הבתים, חצינו את הכביש המחבר בין עוספיא לחיפה ומנקודה זו התחלנו את הירידה לצידו השני של הכרמל. ההליכה היא בשביל עפר רחב ונוח במקביל לנחל חיק. לאחר 2 ק”מ נוספים של הליכה פנינו שמאלה (כמעט ופספסנו את הפניה, הסימון לא כל כך ברור) לתוך שביל צר וירידה תלולה אך קצרה. מיד לאחר מכן הגענו לעין חיק- זהו מעיין שכבה הנובע במדרון הדרום-מזרחי של נחל חיק. במקום ישנה תעלת אבן המובילה את המים לבריכת אגירה מבטון ומסביב צומח שיח פטל גדול. אין אפשרות להיכנס לבריכה.
בהמשך הדרך מצאנו מקום נוח להפסקת הבוקר שלנו, אכלנו, שתינו קפה, נחנו קצת והמשכנו בדרך צרה בין שיחים גבוהים ופריחה ורודה ולבנה של צמח הלוטם. ירדנו לערוץ נחל חיק תוך כדי שאנחנו נעזרים במעקה ובמאחזי יד. ההליכה בתוך הערוץ יפה ובדיעבד היה עדיף פה לעשות את ההפסקה שלנו…. דילגנו מעל מפלונים קטנים, מתחנו איברים ונהנינו מכל צעד.
יצאנו מהערוץ, פנינו ימינה במקביל לנחל אורן ולאחר כ- 300 מ’ פנינו שמאלה. חצינו את נחל אורן והתחלנו בטיפוס לעבר הר שוקף. תחילת העליה בדרך רחבה ולאחר 200 מ’ השביל הופך להיות צר ומטפס בתלילות לעבר הפסגה. לאחר 650 מ’ הגענו לדרך עפר רחבה, פנינו בה ימינה ולאחר 150 מ’ נוספים פנינו שוב ימינה לשביל צר. עוד 150 מ’ של הליכה הגענו לפסגת הר שוקף. הדופק שלנו עלה גבוה גבוה אבל הנוף המרהיב שציפה לנו כאן היה שווה את המאמץ- מבקעת מהר”ל ועד ארובות חדרה מדרום, הכרמל וחופו במערב, חיפה ושאר פסגות הכרמל בצפון ודליית אל-כרמל בדרום-מזרח. זהו מקום מושלם למנוחה וקפה.
מנקודה זו ירדנו לעבר חניון רקית בשביל צר וסלעי, חלפנו על פני מערת קבורה חצובה בסלע ולאחר כ- 1.5 ק”מ הגענו לנקודת הסיום, לחניון רקית.
עוד קטע משביל ישראל מאחורינו… הכנו קפה, נחנו קצת ונסענו חזרה הביתה, שמחים שסיימנו לפני שמתחילים הפקקים של כביש 2 לכיוון המרכז.
אז מה היה לנו ?
עוד יום נפלא ומאתגר על שביל ישראל הכולל עליה מאתגרת של הר שוקף, הליכה יפה בערוץ נחל חיק ונוף מרהיב.
חלק ניכר מהדרך בתוך החורש הצפוף שעושה צל, ככה שהמסלול מתאים גם לימים חמים. בכל מקרה, תמיד לצאת עם מספיק מים, לחבוש כובע ולבדוק שאין עומס חום.
לטעימה קטנה מהמסלול היכנסו לסרטון שהכנתי עבורכם–
לעוד מסלולי שביל ישראל לחצו כאן